Daf 3b
וְאִיבָּעֵית אֵימָא: רַב מָרִי בַּר רָחֵל יָדַע לְאַקְנוֹיֵי קִנְיַן גָּמוּר, וְחָזֵי לֵיהּ אִינִישׁ אַחֲרִינָא, וְאָזֵיל וְעָבֵיד, וְסָבַר רַב מָרִי מִילְּתָא הוּא דַּעֲבַד, וְאָתֵי בָּהּ לִידֵי תַקָּלָה.
Rachi (non traduit)
מילתא הוא דעבד. מילתא בעלמא בדיבור ואינו נוטל דמיו:
קנין גמור. ליטול מעות מן העובד כוכבים דעובד כוכבים לא קני אלא בכסף כדאמרי' לקמן בפרק שני (בכורות דף יג.):
מַתְנִי' כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם פְּטוּרִין, מִקַּל וָחוֹמֶר: אִם פָּטְרוּ אֶת שֶׁל יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, דִּין הוּא שֶׁיִּפְטְרוּ אֶת שֶׁל עַצְמָן.
Rachi (non traduit)
דין הוא כו'. ומשמע דגוף הלוים פטרי חמורי ישראל:
אם פטרו. לוים בכורי ישראל במדבר:
מתני' כהנים ולוים פטורין. קא סלקא דעתך אפטר חמור קאי:
Tossefoth (non traduit)
כהנים ולוים פטרו עצמן מק''ו. וא''ת בלא ק''ו תיפוק ליה מתוך קונטרוקוס השר דמשני (לקמן בכורות ה:) אותם ג' מאות בכורים היו ואין בכור מפקיע בכור משום דדיו שיפקיע של עצמו ש''מ דשל עצמו מיהא מפקיע י''ל אי לאו ק''ו מצינו לשנויי אותן ג' מאות בכורות היו והוצרכו פדיון וכי תימא א''כ למנינהו בהדי שלשה ושבעים ומאתים העודפים מצי למימר לא הוחזק הכתוב למנות אלא דישראל לחודייהו:
וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה: מוּתָּר לָאָדָם לְהַטִּיל מוּם בִּבְכוֹר קוֹדֶם שֶׁיָּצָא לַאֲוִיר הָעוֹלָם! הָתָם מִקְּדוּשַּׁת מִזְבֵּחַ קָא מַפְקַע לֵיהּ, מִקְּדוּשַּׁת כֹּהֵן לָא מַפְקַע לֵיהּ. הָכָא אֲפִילּוּ מִקְּדוּשַּׁת כֹּהֵן קָא מַפְקַע לֵיהּ.
Rachi (non traduit)
קודם שיצא. ועדיין לא נתקדש דבכור ברחם תליא קדושתיה דכתיב כל הבכור אשר יולד ולא הוי כמטיל מום בקדשים:
הכא. מכי מקני לה לעובד כוכבים דלא חיילא עליה שם קדושה ואע''ג שהוא נוהג בו קדושה הוי כנוהג קדושה בחולין גמורין:
מקדושת כהן לא מפקע ליה. דהוי כבכור בעל מום הניתן לכהן וחייב כהן לנהוג בו קדושה שלא יגוז ויעבוד בו וכשהוא שוחטו אינו שוחטו באיטליז ואינו נמכר באיטליז ואינו נשקל בליטרא כדלקמן (בכורות דף לא.):
וְכִי מֵאַחַר דְּאָסַר לְהוּ בְּגִיזָה וַעֲבוֹדָה, וְיָהֵיב לְהוּ לְכֹהֲנִים, אַמַּאי מַקְנֶה לְהוּ לְאוּדְנַיְיהוּ לְגוֹי, דִּלְמָא אָתֵי בְּהוּ לִידֵי תַקָּלָה? אִי הָכִי, מַאי טַעְמָא כְּלוֹ חֵיוָתָא דְּרַב מָרִי? מִשּׁוּם דְּמַפְקַע לְהוּ מִקְּדוּשְׁתַּיְיהוּ.
Rachi (non traduit)
אי הכי. דלטובה נתכוון אמאי כלאי חיותיה:
לידי תקלה. שלא יגוז ויעבוד בהן:
Tossefoth (non traduit)
דקא מפקע להו מקדושתייהו. מה שאין נזהרין עכשיו ואע''פ שנענש רב מרי פר''ת רב מרי נענש לפי שהיה מקנה אזנו של עובר ואיכא הפקעה בגוף העובר אבל הקנאה באם שריא ואע''ג דאית ספרים דגרסי לאזנה לשון נקבה היינו משום דקאי אחיותא והכי נמי אסר לה בגיזה ועבודה וא''ת לקמן פ''ט (בכורות דף נג.) דפריך גבי מעשר בהמה ואינו נוהג בזמן הזה דלא ליתי לידי תקלה אי הכי בכור נמי לא לנהוג בזמן הזה משום תקלה ומשני אפשר כדרב יהודה אמאי לא משכחת תקנה באמהות כדפרישית י''ל התם כיון דאיכא חשש תקלה ויש להם לתקן בלא הפקעה מכהן שיעשה כרב יהודה לא רצו לתקן שיעשה לעולם כך ע''י הפקעה ומיהו אי עבד עבד אי נמי בימי רב מרי היו בקיאין להטיל מום בבכור קודם שיצא לעולם אסור לעשות ע''י הפקעה אבל אנו דלא בקיאין בכך מוטב להקנות לעובד כוכבים קודם שיבא לידי תקלה כדמשמע פ' בתרא (לקמן בכורות דף נג.) דאי לאו משום דאפשר כרב יהודה היה לנו לתקן להקנות לעובדי כוכבים ואנן דלא בקיאינן הוי כלא אפשר (ואפי' בהא דרב יהודה בפרק אין מערימין) דאסור מן הדין גזירה דלמא מפיק את ראשו קודם שיטיל בו מום אי לאו משום דרב יהודה עדיפא להטיל בו מום קודם שיצא לעולם כי היה צריך להשהותו עד שיפול מום מעצמו ונראה דבהקנאת אזן לחוד שרי דקי''ל כרב הונא מדקאי ר' יוחנן כוותיה ואמר אפי' מום קל ורב מרי נמי דמקנה אזנייהו לא נענש אלא משום הפקעה ולקמן פ' בתרא (ג''ז שם) פריך לקנינהו להו לאודנייהו לעובד כוכבים ולכל היותר מותר ע''י הקנאה בדבר שעושה אותה טריפה או נבילה ולאידך לישנא מפרש שנענש רב מרי משום דידע לאקנויי וכ''ע לא ידעי וסברי רב מרי מילתא בעלמא הוא דעבד ואתי לידי תקלה יש לפרש נמי רב מרי שהיה בקי בדרב יהודה לית ליה למיעבד בקנין דאתי למיטעי אבל לדידן לא אפשר בענין אחר עוד פר''ת רב מרי שהיה מקנה אזן עובר לעובד כוכבים הוי דבר שלא בא לעולם אלא היה מקנה בהמה לאזני עובר כמו דקל לפירותיו וטעה אינש ואמר אזני עובר היה מקנה כמו פירות דקל ואתי לידי תקלה אבל כי מקנה אזני הבהמות שרי דלא אתי למיטעי ולפי' הקונטרס לא יתכן לפרש כן שפירש רב מרי היה יודע להקנות קנין גמור ליטול מעות מן העובד כוכבים דעובד כוכבים לא קני אלא בכסף כדאמר לקמן פ''ב (בכורות יג.) וסברי מילתא בעלמא הוא דעבד ואינו נוטל דמים ומיהו לפי דבריו לא היה לו להזכיר ראיה [מלקמן] דאדרבה לר' יוחנן דאמר דבר תורה מעות קונות דריש לה לקמן (בכורות דף יג:) מיד עמיתך בכסף הא לעובד כוכבים במשיכה וכרבי יוחנן [קי''ל]:
רַב מָרִי בַּר רָחֵל הַוְיָא לֵיהּ הָהִיא חֵיוָתָא, הֲוָה מַקְנֶה לְאוּדְנַיְיהוּ לְגוֹי, וְאָסַר לְהוּ בְּגִיזָּה וַעֲבוֹדָה, וְיָהֵיב לְהוּ לְכֹהֲנִים, וּכְלַאי חֵיוָתָא דְּרַב מָרִי בַּר רָחֵל.
Rachi (non traduit)
וכלאי חיותא. מתה מקנהו:
ואסר להו. לבכורות בגיזה ועבודה כבכורים גמורים ויהיב להו לכהנים:
מקנה לאודנייהו לעובד כוכבים. לאפקועינהו מבכורה:
הָהִיא גִּיּוֹרְתָּא דַּהֲווֹ מָסְרִין לַהּ אַחֵי חֵיוְתָא לְפַטּוֹמַהּ, אֲתַאי לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא, אֲמַר לַהּ: לֵית דְּחַשׁ לַהּ לְהָא דְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: שׁוּתָּפוּת גּוֹי חַיֶּיבֶת בִּבְכוֹרָה.
Rachi (non traduit)
אתאי לקמיה דרבא. למיבעי אי מיחייבא בבכורה:
אחי. עובדי כוכבים הוו:
לָא, לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ מִשּׁוּם שִׁינּוּי, שִׁינּוּי הָוֵי מוּמָא. וּדְקָא קַשְׁיָא לָךְ: אֲפִילּוּ שְׁתֵּיהֶן גְּדוֹלוֹת, שְׁתֵּיהֶן קְטַנּוֹת? הָתָם, אִי מֵחֲמַת בְּרִיּוּתָא יַתִּירָא — תַּרְוַויְיהוּ בָּעֵי לְמִיבְרָא, אִי מֵחֲמַת כְּחִישׁוּתָא יַתִּירָא — תַּרְוַויְיהוּ בָּעֵי מִיכְחַשׁ.
Rachi (non traduit)
תרוייהו בעו. והא ודאי משונה הוא. ואי קשיא אמאי איצטריך לר' יוחנן למימר הא אוקימנא דשינוי הוי מומא תריץ כיון דאיכא למימר נמי דלאו משום שינוי הוא אלא משום שרוע איצטריך לר' יוחנן למימר:
לעולם אימא לך כו'. ומהכא לא תסתבר משום שרוע:
אַחַת גְּדוֹלָה וְאַחַת קְטַנָּה, מַאי טַעְמָא? אִי מִשּׁוּם שִׁינּוּי — אֲפִילּוּ שְׁתֵּיהֶן גְּדוֹלוֹת, שְׁתֵּיהֶן קְטַנּוֹת נָמֵי! אֶלָּא לָאו מִשּׁוּם דְּהָוֵה לֵיהּ ''שָׂרוּעַ''?
Tossefoth (non traduit)
אלא לאו משום דהוה ליה שרוע. ושינוי לא הוי מומא וא''ת אם כן קשה טפי לר' יוחנן דאמר לעיל כיון דאישתני הוי מומא דהכא דייקינן שתיהן גדולות הוי שינוי ולא חשיב מומא ויש לומר ההיא דלעיל שינוי חמור טפי משתיהן גדולות או שתיהן קטנות:
גַּבֵּי אָדָם הוּא דִּכְתִיב: ''אִישׁ אִישׁ מִזֶּרַע אַהֲרֹן'', דְּבָעֵינַן אִישׁ שָׁוֶה בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, אֲבָל בְּהֵמָה, שְׁתֵּיהֶן גְּדוֹלוֹת שְׁתֵּיהֶן קְטַנּוֹת — נָמֵי לָא הָוֵי מוּמָא.
Rachi (non traduit)
שוה בזרעו. שדומה לבני אדם:
לָא, מִשּׁוּם דְּהָוֵה לֵיהּ ''שָׂרוּעַ''. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דִּתְנַן: מוּמִין אֵלּוּ, בֵּין קְבוּעִין בֵּין עוֹבְרִין — פּוֹסְלִין. יָתֵר עֲלֵיהֶן אָדָם: עֵינָיו שְׁתֵּיהֶן גְּדוֹלוֹת, שְׁתֵּיהֶן קְטַנּוֹת.
Rachi (non traduit)
מומין אלו. שפירשו חכמים בבכור:
לא משום דהוה ליה שרוע. דשרוע האמור בתורה זו היא שאברו אחד גדול מחבירו אבל שינוי אחר כגון שבצמרו דומה לעז לא שמעינן דמום הוא הלכך איצטריך לרבי יוחנן לאשמועינן:
בין עוברין בין קבועין פוסלין. באדם בכהן כל זמן שמום בו לא יעבוד:
וְתַנָּא גְּדוֹלָה — גְּדוֹלָה כְּשֶׁל עֵגֶל, וּקְטַנָּה — קְטַנָּה כְּשֶׁל אַוָּוז. בִּשְׁלָמָא קְטַנָּה כְּשֶׁל אַוָּוז, אֵין בְּמִינוֹ קָדוֹשׁ בִּבְכוֹרָה, אֶלָּא גְּדוֹלָה כְּשֶׁל עֵגֶל — יֵשׁ בְּמִינוֹ קָדוֹשׁ בִּבְכוֹרָה! אֶלָּא לָאו מִשּׁוּם דְּאָמְרִינַן: כֵּיוָן דְּאִישְׁתַּנִּי הָוֵה לֵיהּ מוּמָא?
Rachi (non traduit)
יש במינו קדוש בבכורה. ואפי' הכי הוי מומא ואמאי איצטריך לרבי יוחנן למימר:
וְכִי תֵּימָא, הָתָם נִשְׁתַּנָּה בְּדָבָר שֶׁאֵין בְּמִינוֹ קָדוֹשׁ בִּבְכוֹרָה, הָכָא נִשְׁתַּנָּה בְּדָבָר שֶׁבְּמִינוֹ קָדוֹשׁ בִּבְכוֹרָה, הָא נָמֵי תְּנֵינָא: עֵינוֹ אַחַת גְּדוֹלָה וְאַחַת קְטַנָּה.
Rachi (non traduit)
או אחת גדולה. כשל עגל או אחת קטנה כשל אווז:
הכא נשתנה כו'. ולהכי איצטריך לר' יוחנן לאשמועינן דמום הוא:
אֶלָּא מוּם קָבוּעַ — מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? דְּכֵיוָן דְּאִישְׁתַּנִּי הָוֵה לֵיהּ מוּמָא? תְּנֵינָא: וּפִיו דּוֹמֶה כְּשֶׁל חֲזִיר — הֲרֵי זֶה מוּם!
Rachi (non traduit)
תנינא. לקמן בפ' על אלו מומין שוחטין את הבכור (דף מ.):
בִּשְׁלָמָא מוּם קַל — קָא מַשְׁמַע לַן כִּדְרַב הוּנָא, וּלְאַפּוֹקֵי מִדְּרַב חִסְדָּא וְרָבָא.
Rachi (non traduit)
כדרב הונא. דאמר אפי' אזנו:
הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֲפִילּוּ מוּם קַל. וְהָדִתְנַן: רָחֵל שֶׁיָּלְדָה מִין עֵז וְעֵז שֶׁיָּלְדָה מִין רָחֵל — פְּטוּרָה מִן הַבְּכוֹרָה, וְאִם יֵשׁ בּוֹ מִקְצָת סִימָנִין — חַיָּיב. מוּם קָבוּעַ הָוֵי לִשְׁחוֹט עָלָיו.
Rachi (non traduit)
אפי' מום קל. ואפי' אין לעובד כוכבים שותפות אלא באזנה שאם היה נוטל חלקו אינה לא נבלה ולא טרפה אלא מום קל בעלמא פטורה מן הבכורה:
הכי אמר רבי יוחנן. בי מדרשא דהאי חייב דקתני חייב ליתנו לכהן קאמר אבל למזבח לא קרב דהאי דאישתני הוי מום קבוע לשחוט עליו בחוץ כבכור בעל מום ששוחטו כהן ואוכלו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source